האולימפיאדה של חינוך ולדורף:
מדי אביב, מתקיימת בסחנה בגן השלושה, האולימפיאדה לשלום ולסובלנות ברוח האולימפית של יוון העתיקה: "האקחיריה".
האולימפיאדה של חינוך ולדורף היא אירוע שנתי לילדי כיתות ה', ובמסגרתה נאספים תלמידי בתי הספר האנתרופוסופיים מכל הארץ.
מדובר במסורת עולמית, והיא מתרחשת בכיתה ה', שבחינוך ולדורף נחשבת "התקופה היוונית".
אחת התפיסות באנתרופוסופיה, הבאה לידי ביטוי בחינוך ולדורף, היא שיש הקבלה בין התפתחות האנושות להתפתחות האדם.
כיתה ה' היא אפוא מקבילה לתקופת התרבות היוונית-רומית, ובאותה שנה לומדים הילדים על תרבות יוון ורומא, שומעים את המיתולוגיות הקדומות ומתאמנים, כהכנה
לאולימפיאדה, במקצועות הקלאסיים של האולימפיאדה העתיקה: האבקות, קפיצה לגובה, זריקת דיסקוס, הטלת כידון וריצה.
באולימפיאדה הם מציגים את המיומנויות שרכשו, כשהדגש אינו על התחרותיות אלא על שלמות התנועה ויופיה.
לא חשוב כמה רחוק נזרק הכידון, אלא כמה יפה הייתה ההטלה;
לא מבקשים שתכריע את היריב בהאבקות, אלא שתתמודד עמו באצילות.
אין עידוד של תחרות, אלא חיפוש אחר המכנה המשותף הכי גבוה, שהוא תנועה אסתטית ביחד ולחוד.
(כל הארוע הוגדר בעבר על ידי המחנך עדי חמו כ"שיר הלל ליפי התנועה של הגוף האנושי".)
(מתוך "אדם עולם" : נועם שרון)
ציר זמן זה נעול. יש להזין סיסמא על מנת לצפות בתוכן
האולימפיאדה של חינוך ולדורף:
מדי אביב, מתקיימת בסחנה בגן השלושה, האולימפיאדה לשלום ולסובלנות ברוח האולימפית של יוון העתיקה: "האקחיריה".
האולימפיאדה של חינוך ולדורף היא אירוע שנתי לילדי כיתות ה', ובמסגרתה נאספים תלמידי בתי הספר האנתרופוסופיים מכל הארץ.
מדובר במסורת עולמית, והיא מתרחשת בכיתה ה', שבחינוך ולדורף נחשבת "התקופה היוונית".
אחת התפיסות באנתרופוסופיה, הבאה לידי ביטוי בחינוך ולדורף, היא שיש הקבלה בין התפתחות האנושות להתפתחות האדם.
כיתה ה' היא אפוא מקבילה לתקופת התרבות היוונית-רומית, ובאותה שנה לומדים הילדים על תרבות יוון ורומא, שומעים את המיתולוגיות הקדומות ומתאמנים, כהכנה
לאולימפיאדה, במקצועות הקלאסיים של האולימפיאדה העתיקה: האבקות, קפיצה לגובה, זריקת דיסקוס, הטלת כידון וריצה.
באולימפיאדה הם מציגים את המיומנויות שרכשו, כשהדגש אינו על התחרותיות אלא על שלמות התנועה ויופיה.
לא חשוב כמה רחוק נזרק הכידון, אלא כמה יפה הייתה ההטלה;
לא מבקשים שתכריע את היריב בהאבקות, אלא שתתמודד עמו באצילות.
אין עידוד של תחרות, אלא חיפוש אחר המכנה המשותף הכי גבוה, שהוא תנועה אסתטית ביחד ולחוד.
(כל הארוע הוגדר בעבר על ידי המחנך עדי חמו כ"שיר הלל ליפי התנועה של הגוף האנושי".)
(מתוך "אדם עולם" : נועם שרון)